החלטה בתיק בש"א 151631/08

1.         בפני בקשה לסילוק על הסף מחמת מעשה בית דין , תביעה קנטרנית וטורדנית, היעדר עילה ושימוש לרעה בהליכי משפט, מכוח תקנות 100 ו- 101  לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקסד"א).

2.         עניינה של התובענה - תביעה כספית בגין נזקי המשיב 1 בעטייה של התרשלותם המקצועית הנטענת של המבקש ומשיב 2 (משיב פורמאלי), אשר ייצגו את המשיב 1 (להלן: "המשיב"), בהליכים פליליים שננקטו כנגדו.

המבקש ייצג את המשיב  בערעור שהוגש לביהמ"ש המחוזי.  

3.         המבקש טוען כי טענותיו של המשיב בדבר ייצוגו של המבקש נדונו לגופן מספר פעמים, בפני ערכאות שיפוטיות שונות ונדחו על הסף ועל כן, הרי שמדובר במעשה בית דין.

עוד טוען המבקש, כי על אף שהמשיב העלה טענותיו בפני מספר ערכאות והן נדחו, לאחר בדיקת  הטענות  גופן, התעקש  המשיב  שלא לכבד את החלטות ביהמ"ש ושב להעלות את

אותן הטענות בכסות שונה. לטענת המבקש, המשיב מבקש לחדש את הדיון בהרשעתו הפלילית, ולהשתמש בהליך האזרחי כערכאת ערעור נוספת.

כן טוען המבקש כי התביעה אינה מצביעה על קשר סיבתי בין ייצוגו של המבקש לנזק שנגרם למשיב ואף אינה מצביעה על כך שפעולותיו של המבקש היו בלתי סבירים או בלתי ראויים.  

4.         מנגד, טוען המשיב כי רשלנותו של המבקש מוצגת באופן ברור בכתב התביעה.

כן  טוען המשיב כי רשלנותו של המבקש הינה באי הגשת ערעור כמו שצריך היה להגיש והגשת "ערעור סרק". 

5.         לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להתקבל בחלקה, מהנימוקים כדלקמן:

א)         לפי תקנה 101 (א) (1) לתקסד"א, בית המשפט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה מחמת מעשה בית דין.

"כלל מעשה בית-דין ( res judicata ) מבוסס על הרעיון בדבר כוחו של פסק דין, שניתן בסיומו של הליך שיפוטי כלשהו, להוליך לסיומה המוחלט של ההתדיינות בין הצדדים להליך או כל מי שהוא ביחסי  קרבה משפטית עם אחד מהם, באופן שלא יוכלו עוד לחזור להתדיין ביניהם בבתי המשפט בכל עניין או שאלה שנדונו והוכרעו בפסק הדין" (נ' זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי (פרסומי הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א).

ב)         בנושא זה של מעשה בית-דין, יש להבחין בין השתק עילה להשתק פלוגתא.

את כלל השתק העילה באר הנשיא אגרנט בע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני , פ"ד כב (2) 561, 583:

"מקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם הצדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה.

במקרה כזה, אם במשפט הראשון זכה התובע בדין, כי אז אומרים שעילתו שם "נבלעה"...בפסק הדין, אשר הכיר בזכותו ובא במקום העילה, שאיננה עוד...וכן, אם במשפט הראשון זכה הנתבע בדין, אזי אומרים שקם מחסום...המשתיק את התובע מלחזור על תביעה שניה המבוססת על אותה עילה, בחינת היותה חסומה או מושתקת...".

ג)          כדי לבחון האם קיים הכלל של השתק עילה בוחנים האם יש זהות בין העילות כלומר, יש לבחון את מערכת העובדות בשני ההליכים.

כמו כן חייב להתקיים תנאי יסודי שמחייב קיום של זהות צדדים בשני ההליכים (ע"א 143/51 ראש העיר רמת גן נ' חב' פרדס ינאי , פ"ד י' 804, 812, ופרשת קלוזנר ע"א 246/66 קלוזנר נ' שמעוני , פ"ד כ"ב (2)561) עקרון ההדדיות הוא יסוד בכללי מעשה בית דין ובכלל זה בדבר השתק עילה.

ד)         בענייננו, אין זהות בין העילות בהליך דנן ובהליך הפלילי ואף אין זהות של הצדדים. לפיכך, אין עסקינן בטענה של מעשה בית דין מחמת השתק עילה, כי אם במעשה בית דין מחמת השתק פלוגתא.